פקחתי את עיני והסתכלתי מסביב. זו הייתה אותה מיטה זוגית, לידי שכבה אותה אישה שהייתה שם בכל בוקר וכמו תמיד נחרה קלות, השמיים היו כחולים, אבל משהו היה לא בסדר.
אולי שוב נתפס לי הצוואר? חשבתי. אבל לא, צווארי נח בנוחות על כרית אורטופדית משובחת שהאישה קנתה לי ליום ההולדת האחרון, הגב שלי התפנק על מזרון אורטופדי משובח לא פחות והייתי מכוסה בשמיכה חמה ונעימה. אז מה כבר קרה? ניסיתי ללא הועיל להמשיך ולהרהר. לבסוף אחרי כעשרים דקות של מחשבה מאומצת קמתי מהמיטה ויצאתי לסלון. סידרתי בערימה מגוון מזרנים וכריות שהחברה של הבן הגדול פיזרה בלילה הקודם ושמתי פעמי למטבח. בדיוק כשסיימתי להכין את ארוחת הבוקר הגיע אשתי ומייד הבנתי מה לא בסדר- "אנחנו חייבים לקנות מיטת נוער לרונן, אני לא מסוגלת לישון כשאני יודעת שהוא מפקיר את הגב שלו בצורה כזו" אמרה האישה.
אוהבים מזרנים ? כן!
אני שונא קניות. בעיקר של דברים חשובים כמו מזרון אורטופדי או כרית אורטופדית, עם בגדים אני איכשהו מצליח להחליק את זה, הרי בסופו של דבר לא משנה מה תגיד- אשתך תסביר לך מה הכי מתאים לך ואילו צבעים אתה צריך ללבוש. אבל כשזה מגיע למיטות או מזרנים, היא תמיד חושבת שהעובדה שאני סובל מכאבי גב וצוואר כרוניים הופכת אותי למומחה לאורטופדיה. "לא כדאי שניקח את רונן איתנו?" שאלתי כשהבחנתי שיש רק שני נוסעים במכונית, "בסך הכול אנחנו קונים מיטת נוער בשבילו לא? את יודעת בכלל אם הוא רוצה מיטה זוגית או לא?" . "ההחלטה הסופית היא אכן של רונן, אבל אני רוצה שנעשה קודם סקר שוק וניתן לו לבחור מתוך שתיים שלוש אופציות שנראות לנו" השיבה האישה.
מזרון אורטופדי גם לחיים וגם לאתי
מזרנים לכל גב, זעק השלט של המקום הראשון במסלול שלנו. נכנסנו למה שנראה כמו אצטדיון כדורגל מלא במיני מיטות, מזרונים אורטופדיים ופוסטרים של חוליות. מוכר נחמד שקרו לו גבי ליווה אותנו ברחבי האצטדיון כשהוא מנהל דיון מעמיק בנפלאות האורטופדיה המודרנית עם אשתי היקרה. מדי פעם נעצר גבי כדי להראות לנו עוד דגם חדש ועתידני של מיטת נוער או מיטה זוגית שתוכל לשמש את בנינו ונאלץ להתמודד עם מבול של שאלות שהומטר עליו מכיוון האישה. אני, נגררתי אחריהם בחוסר חשק וניסיתי לסגל לעצמי מבט חודר ואינטליגנטי בכל פעם שמישהו מהם פנה לכיוון שלי. "אולי כדאי שניפרד ואני אלך לחפש כרית אורטופדית ?" שאלתי בתקווה. "כריות אורטופדיות זה בקומה השנייה " ענה גבי בחיוך, "אל תדאג, מייד נגיע לשם" הוסיף לדאבוני.
לא על כרית אורטופדית לבדה יחיה האדם
המשכנו לעוד שני מחסני מזרנים. לא עזרו כל הטרוניות שלי לגבי זה שבכולם יש את אותה סחורה באותם מחירים פחות או יותר, האישה רצתה סקר שוק והאישה תקבל סקר שוק. לבסוף כשחזרנו לגבי, אשתי בחרה מיטת נוער חדשנית עם מזרון אורטופדי שיכולה להיפתח לכדי מיטה זוגית. אני כמובן זכיתי לבחור כרית אורטופדית מתאימה.
כשהגענו לקופה חשכו עיני, "זה בסך הכול מיטת נוער !" זעקתי, "לא תקציב הביטחון של מדינת ישראל" אך ללא הועיל. לפחות הצלחתי לשכנע את האישה לקחת את המיטה בעצמנו כדי לחסוך את עליות ההובלה. עכשיו אני יושב בסלון, הגב שלי תפוס כי אי אפשר להכניס מיטה זוגית למעלית שלנו. הייתי רוצה לראות קצת כדורגל אבל אני לא יכול להתכופף ורונן החליט שזה בדיוק הרגע להיעמד מול הטלוויזיה ולצעוק על אבא שלו שקנה לו מיטה מאוד בריאה אבל די מכוערת. ידעתי שהיום הזה יגמר ברע…
